כחילי סעיאדה ואח' נ' זנלכל בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 10.10.10 שבה התרתי לקרנית שלא לחשוף בפני התובע את דו"ח החקירה שערכה קרנית (יכונה להלן- "דו"ח הבוחנים").

לאחר שעיינתי בדו"ח הבוחנים אשר נמסר לעיוני במעטפה סגורה, על ידי ב"כ קרנית, נחה דעתי כי אין מקום לשינוי החלטתי האמורה מפאת היותו של דו"ח הבוחנים, ראייה חסויה שנערכה לצורכי המשפט.

החוקר מטעם קרנית ערך בענייננו שני דו"חות, דו"ח אחד אשר נחשף על פי המתווה של הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999); והשני, דו"ח הבוחנים, העוסק, כאמור, בנושאים אחרים, שאותו מבקשת קרנית להותיר חסוי.

בעקרון, יש להבחין בין שני מצבים: נסיבות שבהן מבקש בעל הדין להותיר את הראיה חסויה כחומר ראיה חסוי שנערך לצורכי המשפט; ונסיבות שבהן הוא מבקש, על פי הלכת סוויסה, לעכב את המצאת הראיה עד לסיום חקירת הצד שכנגד.

חברתי, כב' השופטת מיכל ברק נבו, הביעה דעתה בעניין דוידוביץ (ת.א. (שלום ת"א) 39482/05 דוידוביץ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.9.2006) כי ההחלטה באיזה נתיב לפסוע, נתיב אי ההגשה או נתיב סוויסה, היא של הנתבעת. ואולם, לאור חובת תום הלב בניהול המשפט, והמטרה העומדת מאחורי הליכי הגילוי והעיון במסמכים, הרי שמשהחליטה הנתבעת בשלב קדם המשפט לפסוע בנתיב סוויסה, אין היא רשאית בתום פרשת התביעה לחזור בה מכוונתה זו ולהותיר את הדו"ח חסוי.

איני חולקת על ההיגיון העומד בבסיס הנמקה זו, ואולם בענייננו המצב שונה:

דו"ח הבוחנים עוסק בנושא שונה מהדו"ח הראשון שערך החוקר, ואשר נחשף על פי הלכת סוויסה.

חשוב ועיקר, לאור התנהלותה של קרנית, ולאור תוכנו של הדו"ח, שוכנעתי כי אין מדובר כאן בנסיבות שבהן התכוונה קרנית לחשוף את הדו"ח בשלב מאוחר יותר, במתווה של הלכת סוויסה, ונמלכה בדעתה, אלא בנסיבות שבהן לא התכוונה קרנית, מלכתחילה, לחשוף את הדו"ח.

עובדה היא שכאשר קרנית נדרשה להמציא את חומר החקירה לתיק בית המשפט במעטפה סגורה, וזאת בעקבות בקשת התובע לחשוף את חומר החקירה החסוי בתום פרשת התביעה, היא מסרה לעיונו של בית המשפט רק את חומר החקירה נשוא הדו"ח הראשון, ולא את דו"ח הבוחנים. גם תוכנו של הדו"ח מלמד בבירור כי אין ולא הייתה כוונה לחשוף אותו בשום שלב של ההליך.

איני סבורה שיש להחיל על קרנית דין שונה מן הכללים החלים על בעלי דין רגילים, כפי שטוען ב"כ התובע בבקשתו. הרציונל של החיסיון של חומר שהוכן לצורכי משפט, הוא לאפשר לבעל דין להכין את קווי עמדתו ללא כל הפרעה, ולהיערך למשפט ללא חשש שפרי עמלו ייחשף לצד שכנגד, ורציונל זה חל גם ביחס לקרנית כבעלת דין.

אשר על כן, אני שבה וקובעת כי דו"ח הבוחנים נהנה מחיסיון כחומר שנערך לצורכי המשפט, ולכן הבקשה לעיון חוזר נדחית ללא צו להוצאות.

תנוח דעתו של ב"כ התובע כי אין בדו"ח הבוחנים הנ"ל כדי להשליך באופן כזה או אחר על מהימנות או אי מהימנות גרסת התובע.

ב"כ התובע יודיעני תוך 7 ימים מהיום האם לאור החלטתי זו, הוא עדיין עומד על חקירה נוספת של החוקר מטעם קרנית או שמא כבר ניתן, סוף סוף, לקצוב מועדים לסיכומים.

התיק יובא לעיוני ביום 25.11.2010.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: